נונה נ' אגד - תחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

1.תאונת דרכים שאירעה בין אוטובוס לבין רכב התובעת בכביש שבו מצויים ארבעה נתיבים: שניים המורים נסיעה ישרה, ושניים המורים נסיעה שמאלה.

כיווני נסיעה אלה אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.

2.התובעת טוענת שהיא נסעה בנתיב ימני מבין שני הנתיבים שמורים נסיעה ישרה, ובבית המשפט הסבירה, בהסתמך על תרשים שצירפה לכתב התביעה, שהכוונה שהיא נסעה בנתיב השמאלי מימין הנתיב הימני הקיצוני (ראה מצב הרכב של התובעת בתרשים ת/1, המסומן במספר 1).

לטענת התובעת, תוך כדי נסיעה סטה האוטובוס שהיה נהוג בידי מר עיני אריאל (להלן: "מר עיני") מצד ימין של הכביש לצד שמאל, רוצה לומר, מהנתיב הימני הקיצוני אל הנתיב הימני שבו נסעה התובעת (ראה כיוון נסיעתו של האוטובוס במספר 2 בתרשים ת/1), ותוך כדי סטייה זו פגע האוטובוס במראה הימנית ובכנף הימני של רכב התובעת.

3.גרסתו של מר עיני היא, שהוא נסע בנתיב הימני והתובעת היא זו אשר סטתה לנתיב נסיעתו, וזאת בעת שהיא נסעה בנתיב השמאלי, ומאחר ולא שמרה על נתיב הנסיעה, פגעה באוטובוס וגרמה לנזק, הן ברכבה והן באוטובוס.

4.שמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבתיק בית המשפט, ולאחר שקילת כל חומר הראיות, הגעתי למסקנה שגרסתה של התובעת היא הגרסה הנכונה והמתקבלת יותר על דעתי, ואני מקבל את גרסת התובעת, שאכן התאונה אירעה כפי שהיא מתארת אותה, ולא כפי שמר עיני תיאר בכתב ההגנה ובבית המשפט.

5.התובעת נחקרה על ידי נציג הנתבעת, ודווקא מהחקירה חיזקה התובעת את גרסתה, הן באשר לכיוון כיפוף המראה, והן לעצם הפגיעה ברכבה, שכן הפגיעה ברכב של התובעת מחזקת את טענתה של התובעת, שהפגיעה של האוטובוס תוך כדי פנייתו שמאלה, או יותר נכון לומר, החלק האחורי של האוטובוס הארוך פגע בחלק הקדמי – ימני של רכב התובעת, וזאת תוך כדי פניית האוטובוס מהנתיב הימני לנתיב השמאלי.

6.צורת הפגיעה ברכב התובעת, שהיא בפירוש פגיעה הבאה לידי ביטוי על ידי שריטה לאורך הכנף, כאשר סימני צבע האוטובוס מצויים על הכנף, וצורת הפגיעה, שהיא גם כן בצורה של שריטה לאורך חלקו האחורי של האוטובוס (ראה תמונה נ/1), מצביעות על כך שאכן היה שפשוף של האוטובוס בעת הפניה, ואילו הייתה גרסתו של מר עיני נכונה, אזי הייתה פגיעה נקודתית בחלקו הקדמי – ימני של רכב התובעת, ולא שפשוף עם סימני צבע האוטובוס על רכב התובעת.

גם צורת הכיפוף במראה ברכב התובעת מצביעה על כך שהמראה התכופפה כתוצאה מפניית חלקו האחורי של האוטובוס, ולא כתוצאה מפגיעתה של התובעת באוטובוס, שכן אילו אכן התובעת הייתה סוטה – כפי שטוענת הנתבעת בכתב ההגנה – היה נפגע החלק הקדמי של רכב התובעת, וכלל לא היה מגיע למקום המצאה של המראה.

7.לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע כי האחריות לגרם התאונה רובצת על מר עיני, ועל הנתבעת לפצות את התובעת.

8.באשר לסכום הפיצוי, הוכיחה התובעת סכום נזק בסך 3,114 ₪ (נזק ממשי ושכ"ט שמאי), ולכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 3,114 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, 20.12.11, ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה של התובעת נדחית, מחוסר הוכחה.

9.כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לכל אחד מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: